יש שונות רבה בין זוגות שונים מבחינת סגנון התקשורת, איכות התקשורת וכו'. תיאוריות שונות מסבירות לנו מהי תקשורת טובה על ידי פרמטרים שונים. אבל בעיניי אין כאן נוסחה. יש זוגות שהתקשורת ביניהם באה לידי ביטוי באופן פיזי, הם נוגעים אחד בשני כל הזמן, מחבקים, מלטפים, הקירבה הפיזית ביניהם גבוהה. זוגות אחרים לא צריכים מילים, כי הם מדברים עם העיניים! יש את אלו שפותחים הכל ומדברים בלי סוף. האם בהכרח אלו סימנים לתקשורת טובה או לא טובה? ממש לא.
איך נזהה תקשורת בריאה בין בני/בנות זוג?
שני דברים יכולים להגדיר בעיניי תקשורת זוגית בריאה. הראשון הוא היכולת להיות אותנטי במערכת היחסים. להיות באמת "אני" ללא מסכות. כשכל אחד מבני.ות הזוג מביא את עצמו במלואו לתקשורת הזוגית, משמע שהוא מרגיש ביטחון ביחסים.
הדבר השני הוא היכולת לנהל קונפליקטים בזוגיות. מי שחושב שתקשורת בריאה משמעה שאין אי הסכמות או ריבים, טועה. אין חיה כזאת! זוגיות היא מורכבת ואין מנוס מלהתמודד עם קונפליקטים. אבל ככל שהתקשורת בינינו טובה יותר בשגרה, כך אנחנו מסוגלים לנהל את הקונפליקטים בצורה בריאה יותר ולהתמודד איתם באופן שמקדם את היחסים.
מהי תקשורת מקרבת?
בשנים האחרונות הפך הביטוי "תקשורת מקרבת" לפופולארי בקרב מטפלים ומטפלות, מגשרים ומגשרות, מנחי ומנחות הורים, אנשי ונשות חינוך ועוד. למעשה מדובר בשיטה לניהול הדיאלוג, שיטה שניתן ללמוד ולתרגל על מנת לשפר את היחסים, אף על פי שהמיקוד לרוב הוא סביב יחסים במשבר או קונפליקט כלשהו. למעשה, התרגום של שם השיטה מאנגלית הוא "תקשורת לא אלימה".
הרעיון המרכזי מדבר על מערכות יחסים בין בני אדם מורכבים ומגוונים בניגוד לחלוקה דיכוטומית של טוב/רע, טועה/צודק, נכון/לא נכון. כשאנחנו מתנהלים דיכוטומית בתוך מערכות יחסים – אז אם אני "טוב", האחר ששונה ממני, הוא בהכרח "רע". ובמצב כזה לא יכולה להתקיים תקשורת. בשביל תקשורת טובה ובריאה אנחנו צריכים להיות מסוגלים לבטא את עצמנו ובמקביל גם לאפשר לאחר לבטא את עצמו, כאשר אנחנו מסוגלים להקשיב ולתת לו מקום, למרות שהדעה שלו שונה משלי, סגנון הביטוי שלו שונה משלי, האינטרס שלו מנוגד לשלי וכו'. רק במצב כזה יכולה להתקיים תקשורת של קירבה בין שני הצדדים.
אגב, גם בתהליכי גישור, פרידה וגירושין אנחנו שמים דגש על תקשורת מקרבת. כי התקשורת היא הכלי שלנו לנהל את מערכת היחסים עם הסובבים אותנו ולא רק עם האנשים שאנחנו מרגישים כלפיהם אהבה. אולי ההפך הוא הנכון, כשאין בינינו אהבה או תשוקה שתחזיק את מערכת היחסים, אבל אנחנו ממשיכים לחלוק הורות, על אחת כמה וכמה חשוב שנדע לתקשר באופן מקדם. היכולת לקבל החלטות משותפות, מתוך חשיבה אמיתית וכנה על טובת הילדים שלנו, מתאפשרת רק כאשר יש תקשורת מקדמת בין הצדדים.
אז מה הסוד לתקשורת זוגית בריאה?
אני מאמינה שהסוד הוא להיות קודם כל בתקשורת טובה עם עצמנו. כשאנחנו רואים את עצמנו, את המחשבות, הרגשות והצרכים שלנו, אנחנו יודעים לשים אותם על השולחן. אנחנו מסוגלים לדבר אותם ולא מצפים שהצד השני ינחש אותם. אבל הסוד האמיתי, הדובדבן שבקצפת, הוא ההדדיות! כי כל אחד מהצדדים חייב להיות בתקשורת טובה עם עצמו כדי שיוכל להיות בתקשורת טובה עם האחר. כל אחד מהצדדים צריך להיות "שלם" עם עצמו, לפני שיאפשר לאחר להפוך לחלק ממנו מבלי לערער את השלמות של עצמו.
מעבר לכך, לא מספיק שאחד מהצדדים ירגיש בטוח ביחסים, שאחד מהצדדים יצליח להביא לידי ביטוי באופן כנה ואמיתי את המחשבות, הרצונות והצרכים שלו, שרק אחד מהצדדים יצליח להקשיב ולהיות אמפתי לאחר – זו חייבת להיות תמונת ראי אחד.ת של השני.יה.
בעצם, כמו שאמרנו, אין נוסחה אחת נכונה, יש כאן עניין של התאמה בתקשורת הזוגית. ההתאמה יכולה להיות טבעית והיא גם יכולה להיות נרכשת, אם נעבוד על זה, אם נתאמן ונתרגל. כי כמו כל דבר בחיים, גם זה שריר שאפשר לאמן אותו, אם רוצים מספיק ומשקיעים ומתמידים.
למאמרים נוספים בתחום כנסו לבלוג שיחוחים
*נכתב על ידי מירב ירושלמי – עו"ס ומגשרת, התמחות בטיפול זוגי ומשפחתי
