הורות משותפת, הסכם חיים משותפים, גישור וטיפול זוגי ומשפחתי - התמחות בקהילת הלהט"ב

הסכם חיים משותפים נועד להסדיר את הזכויות והחובות של בני או בנות הזוג. ההסכם מתייחס להיבטי החיים השונים, כיום ובעתיד. לשם כך, הוא נותן את הדעת על מצבים עתידיים אפשריים כמו פרידה או הורות. יש לציין שההסכם מחייב משפטית וכי הוא מוגש לאישורו של בית המשפט. לכן, כל צד רשאי ויכול לבחור להתייעץ עם עורך דין לפני החתימה. 

סוגיה מורכבת נוספת בקהילה היא המעבר להורות. זאת משום שהרחבת התא המשפחתי כרוכה באתגרים רבים. ביניהם הקושי הזוגי והרגשי, הקושי הכלכלי, הקושי החברתי ועוד. זאת בעיקר משום שזוגות חד-מיניים נאלצים להתמודד עם פרוצדורות מורכבות, ארוכות ויקרות על מנת להפוך להורים. יש לציין כי הבאת ילד לעולם יכולה להיעשות בדרך של אימוץ, פונדקאות או הורות משותפת. זאת בכפוף למגבלות החוק במדינת ישראל. בכל אחת מהדרכים הללו ישנה חשיבות אדירה לקיומם של הסכמים המסדירים את מעמדם של כל אחד מההורים שבתמונה. וכן את הזכויות והחובות של כל אחד מההורים ושל הילדים. אם כך, הדרך המומלצת לגיבוש ההסכם היא דרך הגישור. היא מאפשרת להגיע להסכם המיטיב עם כל אחד מהצדדים תוך שמירה על טיב היחסים.

כאשר הזוג הגאה בוחר בהורות משותפת עם אמא או אבא נוספים מחוץ לזוגיות, עליהם לגבש הסכם הורות משותפת. הסכם כזה נחוץ על מנת לשמור על הזכויות של כל הנוגעים בדבר. עכשיו ובמשך שארית החיים. אנחנו אף פעם לא יודעים לצפות מה יקרה בעתיד, כיצד נרגיש ומה נרצה. ובוודאי שלא נדע לצפות את השינויים בנסיבות החיים של שאר השותפים להורות. לכן, ההסכם מתייחס לכל ה"תחנות" החשובות בחיים. החל משלב הכניסה להריון, ההיריון עצמו, גיל הינקות, הילדות ועד גיל 18. כמו כן, ההסכם צופה פני עתיד על ידי התייחסות למצבים אפשריים שיקרו בחיים (למשל מעבר דירה, בישראל או מחוצה לה, פרידה, מוות וכו').